מונטנגרו מול קרואטיה לתיירים. השוואה ממי שגר שם.

השוואה מהירה בין קרואטיה למונטנגרו

מחירים

נתחיל מהפרמטר הראשי עבור רוב המטיילים — מחיר הטיול.

המחירים של הכל תלויים מאוד בעונה ובמרחק מהים, אבל בקרואטיה הכל קצת יותר יקר.

מכיוון שקרואטיה נמצאת באזור שנגן ומוכנה יותר לתיירים, מבקרים בה יותר תיירים משאר אירופה, בעוד שלמונטנגרו רבים פשוט מתעצלים לנסוע — צריך לעמוד בפקקים בגבול והמדינה קטנה מאוד אז חושבים שלא שווה לבזבז עליה זמן (וזה טעות).

מחירי לינה

השכרת מלון או וילה לא רחוק מהים לזוג עולה סביב 110–160 אירו בקרואטיה ללילה אחד, למשל באזור ספליט. במונטנגרו, באזור קוטור והמפרץ שלה, אפשר למצוא מקומות דומים כבר ב-90–150 אירו ללילה. ויחד עם זאת תקבלו את אותו טבע, אותו אוכל ואותו ים.

מחירי אוכל

כאן החיסכון כבר גדול יותר, והוא לטובת מונטנגרו. בירה עולה כאן סביב 2–3 אירו לכוס, בזמן שבקרואטיה — 4–5 אירו. פלייסקביצה במונטנגרו תזמינו ב-10–12 אירו אפילו על הים, ובקרואטיה היא תעלה לכם 18–20 אירו.

באמת, על כל מנה בתפריט של כל מסעדה במונטנגרו המחיר נמוך ב-30–50%.

(ואם אתם רוצים לאכול כמעט בחינם לגמרי, תסתכלו על מחירי האוכל בבוסניה והרצגובינה השכנה.)

תחבורה

כאן קרואטיה מנצחת, אם אתם מתכננים להשתמש בתחבורה ציבורית. במונטנגרו אין אפליקציות נוחות לנייד (ולמען האמת — אין בכלל), ומחיר כרטיס מפודגוריצה לבודווה (שזה ממש קרוב) עולה החל מ-10 אירו!

במונטנגרו, בדיוק כמו בקרואטיה, אני ממליץ לשכור רכב — זה הרבה יותר זול ממה שנדמה. כדי לשכור רכב במדינות האלה לא תצטרכו כרטיס אשראי, לפעמים אפילו לא צריך פיקדון, ומבחינת כסף רכב משלכם ייצא אפילו זול יותר מתחבורה ציבורית. בפירוט על איך לשכור רכב, לחסוך ולא ליפול לעוקץ כתבתי בספר שלי "מדריך הטיולים הפנימי למונטנגרו" (או שתורידו את 11 העמודים הראשונים של הספר בחינם).

כמה כסף צריך ביום

• מונטנגרו בתקציב נמוך: החל מ-50 אירו ליום — זה יספיק להוסטלים/קמפינגים הכי זולים, לאוכל ואפילו להשכרת קטנוע.
• מונטנגרו בתקציב בינוני: החל מ-100 אירו ליום — מלון או דירה ברמה בינונית, השכרת רכב וסיורים.
• קרואטיה בתקציב נמוך: החל מ-80 אירו ליום.
• קרואטיה בתקציב בינוני: החל מ-150 אירו ליום.

כמות התיירים

אווירה

בגלל המספרים האלה, קרואטיה כבר רגילה יותר לתיירים ושם תקבלו שירות מודרני יותר שמכוון לזרם תיירים גבוה. אם אתם רוצים פשוט לנוח כמו שצריך על הים, לנסוע להרים וליהנות מהנופים בלי לחץ מיותר — בקרואטיה הכל מוכן בשבילכם!

במונטנגרו התיירות מפותחת מעט פחות. הכל מרגיש כאן קצת יותר פשוט ויותר "ביתי". גרתי במונטנגרו מעל שנה ואני יכול להגיד בוודאות שדווקא כאן תוכלו להרגיש בקלות את כל הווייב הבלקני. לפגוש אנשים מקומיים שיכבדו אתכם בראקיה לגמרי בחינם! מונטנגרו אותנטית ורגועה יותר, ובו בזמן כאוטית יותר מנקודת מבט של תייר.

חופים

שחיתי המון פעמים גם במונטנגרו וגם בקרואטיה. קו החוף של קרואטיה גדול פי כמה מזה של מונטנגרו — יש בו חופים בתשלום נקיים להפליא עם מיטות שיזוף, ויש בו גם חופים פראיים בין צוקים גבוהים. במונטנגרו, במפתיע, הכל בדיוק אותו דבר, רק בקטן יותר. הייתי שם סימן שווה בין מונטנגרו לקרואטיה בהקשר של חופים.

איים

אבל מה שמייחד לטובה את קרואטיה — אלה האיים! יש כאן מעל 1,100 איים והם פזורים לאורך כל החוף של קרואטיה. בגלל זה, מהיבשה לעיתים קרובות לא רואים את האופק בים — האיים מסתירים אותו לגמרי ונוצרת תחושה שהגעתם לאגם מלוח ולא לים.

הייתי באיים קרק (Krk) ופאג (Pag), ואני רוצה לבקר באי המרוחק לאסטובו (Lastovo) כדי לשכוח שם לגמרי מהציביליזציה.

לרבים מהאיים אפשר להגיע בחינם על גבי גשרים, אבל לרובם אפשר להגיע רק במעבורת.

השירות באיים מפותח פחות, ברוב האיים אין אוכלוסייה קבועה, ולפעמים על האיים יש פשוט כפרים קטנים בלי מלונות או אפילו קמפינגים.

האיים הם בהחלט פלוס ענק של קרואטיה. אם אתם רוצים לכבות את הטלפון ולהיות בטבע שבו אף אחד לא יסיח את דעתכם — זה יעד מעולה!

טבע

בשתי המדינות יש טבע נהדר, אבל יש הבדל קטן.

קרואטיה: המון ים. מונטנגרו: קצת פחות ים והמון הרים.

התמונות הכי יפות יוצאות במונטנגרו — הנוף של מפרץ קוטור.

תשתית

כמו שכבר ציינו למעלה, בקרואטיה התשתית מפותחת קצת יותר טוב. בואו נפרט.

התניידות בתוך המדינות

בקרואטיה נוסעים אוטובוסים רבים בין הערים הגדולות, יש רשת מעבורות מפותחת בין האיים (קל לקנות כרטיס באתר jadrolinija.hr), והשכרת רכב פשוטה בדיוק כמו במונטנגרו.

במונטנגרו יש בעיות עם תחבורה ציבורית, במיוחד בקיץ. בגלל פקקים בכבישים ולוח זמנים דליל יותר, לפעמים תצטרכו לחכות הרבה זמן לאוטובוס שלכם. פעם אחת ביולי עמדתי בתחנה המרכזית בבודווה שעה וחצי. האוטובוס שלי מפודגוריצה פשוט עמד בפקק.

בסך הכל, במונטנגרו יש פחות כבישים, למרות שבקיץ הכבישים עמוסים גם בקרואטיה וגם במונטנגרו. בקרואטיה המצב קצת יותר טוב. אם אתם מתכננים לבקר ביופי הפנימי של מונטנגרו — הפארקים דורמיטור, פרוקלטייה או ההרים בצפון — חד משמעית צריך לשכור רכב.

לכן, אם עדיין אין לכם רישיון נהיגה, בקרואטיה יהיה לכם קל יותר.

קלות ההגעה בטיסה

כאן הכל פשוט פחות או יותר באותה מידה. שדות התעופה הקרואטיים ספליט ודוברובניק ושדות התעופה המונטנגריים טיווט ופודגוריצה משרתים כמות דומה של טיסות.

אבל לדוברובניק אפשר לטוס ישירות מארה״ב. למונטנגרו אין טיסות ישירות מאמריקה.

ואם אתם מטיילים מאירופה, או ליתר דיוק מאזור שנגן — אז בשדה התעופה בקרואטיה לא תהיה ביקורת גבולות.

אלה ההבדלים העיקריים. בשאר הדברים, להגיע למונטנגרו זה פשוט בדיוק כמו לקרואטיה. רק תצטרכו לעמוד 10–30 דקות בתור לביקורת דרכונים. ואולי לטוס עם עצירת ביניים.

המטבח של קרואטיה ומונטנגרו

האוכל בשתי המדינות דומה למדי, והוא מעולה!

בקרואטיה ובמונטנגרו יהיה קשה יותר לצמחונים ולטבעונים, כי שולט כאן המטבח הים-תיכוני — המון, המון בשר, גבינות ודגים. וגם ירקות קלויים, מאפים, שמן זית וסלטים.

ואם אתם אוהבים בשר כמוני — תנסו Punjena pljeskavica — זו קציצת בשר בתוך קציצת בשר גדולה. ממש כמו מהמם של "Pimp My Ride" ב-MTV — שמנו לך בשר בתוך הבשר כדי שתוכל לאכול בשר בזמן שאתה אוכל בשר.

אבל בואו ננסה למצוא הבדלים:

אנחנו כבר יודעים שקרואטיה מותאמת יותר לתיירים (אם כי גם מונטנגרו לא מפגרת הרבה מאחור, למען האמת), ולכן גם המסעדות ובתי הקפה שם סטנדרטיים יותר, דומים יותר למה שיש בשאר העולם. המסעדות שם עם גישה מודרנית יותר, תרבות היין מעט חזקה יותר, במיוחד באזורי דלמטיה ואיסטריה. ובמקומות תיירותיים כמו דוברובניק הכל כבר מלוטש עבור תיירים.

מונטנגרו פשוטה יותר, עם יותר וייב ויותר תחושה של בית. יש כאן יותר מסעדות פשוטות עם עיצוב עץ יפה. מונטנגרו מתאפיינת בחמימות מיוחדת וביחס לבבי יותר מצד המלצרים. יש כאן יותר מקומות שאליהם הולכים רק מקומיים או מקומיים+תיירים, והרבה פחות מסעדות שהן לתיירים בלבד. המנות במונטנגרו לרוב גדולות יותר, והמחירים נמוכים באופן מורגש!

עצה מהמחבר

גרתי במונטנגרו יותר משנה ואני יודע כמעט הכל על המדינה הנהדרת הזו. עכשיו אני נוסע הרבה לקרואטיה, ובסך הכל הייתי שם יותר מחודשיים. גרתי בקמפינגים, רכבתי על אופנוע, הייתי באיים ובעיר הבירה. ובמונטנגרו הוצאתי תושבות, עמדתי בתורים במשטרה, קפאתי בהרים ושטתי בסירה באגמים. נשארו מעט מאוד מקומות במערב הבלקן שעוד לא הייתי בהם.