מסלול טיול במונטנגרו ל-5, 7 ו-14 ימים ממי שגר שם

טבלת מסלולים

טעויות נפוצות בתכנון מסלול במונטנגרו

בואו נעבור על הטעויות העיקריות שרוב התיירים עושים, והם עושים אותן כי מונטנגרו יודעת להפתיע! זו מדינה קטנה, על מפת העולם או אפילו מפת אירופה קשה למצוא אותה, ותיירים חושבים שהם יספיקו לחרוש אותה ביום אחד. ספוילר: ביום אחד לא תספיקו כלום!

גרתי במונטנגרו יותר משנה ונסעתי בה לאורכה ולרוחבה גם ברכב וגם על אופנוע. קילומטרים (ומיילים) במונטנגרו ממש לא עובדים כמו שאתם רגילים במדינות אחרות. והנה הסיבה:

30 קילומטרים הם לא חצי שעה נסיעה (ולפעמים אפילו לא שעה)

במונטנגרו יש רק כביש מהיר אחד — נכון לסוף שנת 2026 נבנו ממנו רק 40 קילומטרים (25 מייל) והוא מוביל מפודגוריצה צפונה לעיירה קולאשין. כל שאר הכבישים קטנים, ובהרבה מהם אפילו 2 מכוניות בקושי מצליחות לחלוף זו על פני זו. לרוב מדובר פשוט בנתיב אחד לכל כיוון.

לכן, אם בבריטניה או בקרואטיה 30 קילומטרים הם 18 דקות בכביש מהיר או 30 דקות בכביש רגיל, במונטנגרו מרחק כזה לוקח לפעמים יותר משעה. תוסיפו לזה אוטובוסים של תיירים ומשאיות שהחליטו שהם חייבים לנסוע בדיוק איתכם בעליות המפותלות של קוטור. אני לא יודע למה, אבל הם כל הזמן נדחפים דווקא לשם.

איפה נמצאים הפקקים העיקריים

בין קוטור לבודווה יש בסך הכל 23 קילומטרים (14 מייל) ו-Google Maps יגיד לכם שהנסיעה תיקח חצי שעה. זה נכון אם אתם בודקים את המסלול בחורף או באמצע הלילה.

במציאות, אתם תעמדו בפקק לאורך כל הדרך. הבעיה העיקרית היא מנהרת ורמאץ (Vrmac) ממש לפני קוטור ועבודות כביש קבועות. במונטנגרו אוהבים לשפץ כבישים בדיוק בשיא עונת התיירות.

תתכוננו לפקקים לאורך כל החוף. במיוחד מקוטור והרצג נובי ועד לעיר באר. וגם בכבישים המפותלים ליד קוטור וליד העיירה וירפזאר (Virpazar). מצפון לפודגוריצה וניקשיץ' בדרך כלל אין פקקים.

המוני תיירים בקוטור

קוטור היא עיר קטנה ומקסימה עם אלפי חתולים שמסתובבים בכל מקום. ארכיטקטורה עתיקה נהדרת, נוף להרים וטיילת נעימה. אבל ממש בתוך העיירה הקטנה הזאת נמצא נמל — בדיוק מול שערי העיר העתיקה. ולכאן מגיעות כל הזמן אוניות קרוז ענקיות בגובה 7, 8 ו-9 קומות.

העיירה מתמלאת תוך רגע בנוסעים מהאוניות האלה — אי אפשר לזוז בכלל, אין מקום בבתי הקפה, ולטייל כמו שצריך פשוט לא תצליחו. הפתרון: להגיע לקוטור ב-8 בבוקר. תאמינו לי, מזג האוויר יהיה מעולה — עדיין לא חם, התיירים עוד לא התעוררו, ואוניות הקרוז עוד לא עגנו. יהיו לכם 3 שעות לחרוש את כל העיר, לשתות קפה מקומי ולהרגיש את האווירה של המקום. אפשרות שנייה — להגיע אחרי 6 בערב, יהיו פחות אנשים והעיר תדליק את פנסי הרחוב.

לא לקחת בחשבון את הבדלי מזג האוויר

הגיאוגרפיה של מונטנגרו היא ים, אחר כך הרים, אחר כך מישור, ואז הרים גבוהים עוד יותר. בזמן שבחוף אנשים שוחים בכיף, במרחק 150 קילומטרים עדיין יכול להישאר שלג. אני ראיתי שלג בז'בליאק אפילו במאי! לכן קחו איתכם בגדים חמים, גם אם אתם טסים בקיץ. אגב, הכנתי צ'ק-ליסט חינמי שבו כתבתי על פני 2 עמודים את מה שצריך לעשות לפני הטיסה למונטנגרו ובימים הראשונים במדינה — הוא יעזור לכם להימנע מטעויות כאלה ולחסוך כסף על קנסות מיותרים (לקבלת הצ'ק-ליסט החינמי).

איפה הכי כדאי לישון

הכלל המרכזי למונטנגרו — אם אתם טסים ל-5 ימים, תבחרו בסיס אחד ליד הים, ואם ל-7 ימים או יותר, תשלבו לינה ליד הים ובהרים. ככה לא תתעייפו ממעברים בלתי פוסקים בין מלונות.

החוף

לאורך החוף יש שתי נקודות עיקריות שכולם בדרך כלל נוסעים אליהן:

העיירות באזור מפרץ קוטור — קוטור, דוברוטה, פראסט, טיבאט. מקומות מעולים שבהם תמצאו נוף נהדר לפיורד, עיירות עתיקות ואווירה של דרום אירופה. בטיבאט נמצא אחד משדות התעופה המרכזיים — הוא נוח יותר מבחינה לוגיסטית. החיסרון כאן הוא המחסור בחופים.

בודווה, בצ'יצ'י, רפאילוביצ'י — זה מרכז החוף והמסיבות. לא רחוק משם נמצא אחד החופים הטובים באירופה — חוף יאז (Jaz). מצד שני, בקיץ אלה המקומות הכי רועשים ועמוסים במונטנגרו, ולמצוא כאן חניה זה בלתי אפשרי (אפילו חניה בתשלום קשה למצוא).

הצפון

אם אתם רוצים הרים, קניונים ואגמים קרירים, חובה לשריין 2–3 לילות בצפון המדינה:

ז'בליאק (Žabljak) — העיירה הגבוהה ביותר במדינה. לידה נמצאים האגם השחור, גשר ג'ורג'ביצ'ה, קניון נהר הטארה והפארק הלאומי דורמיטור.

קולאשין (Kolašin) — לא כל כך רחוק מהבירה ומהים. אפשר להגיע מהר לפודגוריצה דרך הכביש המהיר. בקרבת מקום יש שני אתרי סקי ואת הפארק הלאומי ביוגרדסקה גורה (Biogradska Gora). משם קל להגיע לאזורים מרוחקים של המדינה, כמו העיירה גוסיניה (Gusinje), שבה אפשר לטייל בין המצוקים ולאכול בקונובה מקומית.

מסלול ל-5 ימים. מפרץ קוטור והר לובצ'ן

יום 1: העיר העתיקה של קוטור, מבצר סן ג'ובאני והטיילת של דוברוטה

תתחילו את ההיכרות עם האוצר הגיאוגרפי המרכזי של המדינה — מפרץ קוטור. לעיר העתיקה של קוטור הכי כדאי להגיע ב-8 בבוקר. בשעה הזאת עוד לא ירדו בנמל מאות תיירים מהאוניות. הסמטאות הצרות של העיר עדיין ריקות, המקומיים שותים אספרסו בבתי הקפה, והחתולים של קוטור עדיין נחים על האבנים שכבר התחממו בשמש.

אם הכושר הגופני מאפשר, תעלו מיד למבצר יוחנן הקדוש (San Giovanni) מעל העיר. מלמעלה נפתח בדיוק אותו נוף גלויה מפורסם אל הפיורד היחיד במונטנגרו וגגות הרעפים. אבל העלייה יכולה לקחת עד שעה. יש שם המון מדרגות.

אחרי ארוחת הצהריים, צאו להליכה רגלית לאורך המים לכיוון דוברוטה (Dobrota). תטעמו מולים ודגים במסעדות המקומיות. בשעות היום בקוטור עצמה יש המון אנשים.

יום 2: פראסט, אי גבירתנו של הסלעים ויאכטות הענק בטיבאט

בבוקר סעו לפראסט (Perast). זו עיירה זעירה במרחק 20 דקות נסיעה מקוטור. אוטובוס פרברי רגיל ייקח אתכם לשם, או שתוכלו להגיע ברכב ולחנות ליד הכביש.

בטיילת של פראסט עלו על סירה שתיקח אתכם אל האי הקטן שעל השונית (Gospa od Škrpjela). מלחים מקומיים בנו את האי הזה מאבנים ומספינות טבועות במהלך מאתיים השנים האחרונות והוא נמצא ממש קרוב לעיירה. תגיעו לשם תוך 5 דקות.

אחר הצהריים תגיעו לטיבאט ולמרינה המפורסמת שלה, Porto Montenegro. זה ההפך המוחלט מפראסט העתיקה: טיילת מושלמת עם עצי דקל ויאכטות פאר לבנות (אני אפילו מפחד לדמיין כמה הן עולות). יש כאן גם בוטיקים ומקומות מעולים לראות בהם את השקיעה עם כוס וראנאץ מקומי (זה יין מונטנגרי).

יום 3: הכביש המפותל של קוטור, המאוזוליאום והכפר נייגושי

היום עולים מהמפרץ אל ההרים. יש לכם שתי אפשרויות:

בלי רכב: לעלות מקוטור ברכבל החדש Kotor–Lovćen תוך 10 דקות בלבד. הנוף מהקרונית על כל המפרץ והים האדריאטי — פשוט חלום. מהתחנה העליונה אפשר לקחת הסעה מקומית עד לפסגת לובצ'ן.

עם רכב: לנסוע בכביש האוסטרי הישן והאגדי מקוטור לכפר נייגושי (Njeguši). אלה 25 פיתולים ממוספרים. תעצרו איפשהו בין פיתול 15 ל-25, אחר כך תיכנסו לכפר נייגושי לטעום פרשוטו מעושן וגבינה ביתית, ומשם תעלו למאוזוליאום של פטר פטרוביץ' נייגוש בפארק הלאומי לובצ'ן. ביום בהיר מהתצפית העגולה שמאחורי המאוזוליאום רואים את כל מונטנגרו (טוב, כמעט).

יום 4: הריביירה של בודווה, פארק מילוצ'ר והנוף לסווטי סטפן

אחרי הימים הראשונים העמוסים, היום נבחר מסלול קליל יותר. צאו מוקדם לכיוון בודווה לפני שמתחילים הפקקים. תטיילו בעיר העתיקה הקטנה של בודווה ממש על הים, ותלכו בשביל הציורי לאורך המצוקים אל חוף מוגרן (Mogren). ליד השביל הזה תפגשו את פסל הבלרינה — זה הסמל של בודווה.

אחרי הצהריים סעו לכיוון באר — אל פארק מילוצ'ר (Miločer) ואי-המלון סווטי סטפן (Sveti Stefan). האי עצמו סגור למבקרים, אבל ההליכה בצל עצי האורן העתיקים מחוף המלכה (Kraljičina plaža) ועד ללשון היבשה של סווטי סטפן היא אחד ממסלולי ההליכה הכי יפים בחוף.

יום 5: הרצג נובי או המערה הכחולה

ביום האחרון תבחרו את מה שמתאים לכם יותר לפי מצב הרוח:

אפשרות של טיול רגלי: לנסוע להרצג נובי ממש בפתח המפרץ. זו העיר הכי ירוקה בחוף, וכנראה גם הכי תלולה. עם שלושה מבצרים עתיקים (Forte Mare, קנלי קולה ושפניולה), טיילת ארוכה של שישה קילומטרים ומנזר סבינה העתיק עם נוף לא מציאותי על המפרץ (אם כי אחרי הכביש המפותל של קוטור נוף כזה כבר לא יפתיע אתכם).

אפשרות ימית: לחקור את חצי האי הפראי לושטיצה (Luštica). באמת, ללושטיצה כמעט ולא מגיעים תיירים בכלל, בחצי האי הזה אין כמעט שום תשתית. לשחות בחוף האבנים ז'אניצה (Žanjice), לשוט בסירה למערה הכחולה (Plava Špilja), שבה אור השמש מתחת למים מאיר את המערה בטורקיז בוהק, ולאכול ארוחת ערב במרינה המודרנית Luštica Bay (אבל זה יקר).

מסלול ל-7 ימים: החוף, אגם סקאדר ודורמיטור

ימים 1–2: מפרץ קוטור

את היומיים הראשונים תקדישו להיכרות רגועה עם המפרץ (לפי התוכנית של ימים 1 ו-2 מהמסלול של 5 הימים): העיר העתיקה של קוטור בבוקר והעלייה למבצר, ארוחת צהריים על המים בדוברוטה ואי גבירתנו של הסלעים בפראסט.

יום 3: בודווה, סווטי סטפן והבירה העתיקה צטיניה דרך לובצ'ן

בבוקר תראו את העיר העתיקה של בודווה ותטיילו דרך פארק מילוצ'ר אל האי סווטי סטפן.

ואחרי הצהריים תעלו בכביש הפנורמי לצטיניה (Cetinje) — הבירה ההיסטורית והתרבותית של מונטנגרו ליד הר לובצ'ן. אין כאן המולה תיירותית: שדרות ירוקות ושקטות, מבנים עתיקים של שגרירויות אירופיות לשעבר, מנזר צטיניה ואוויר הרים קריר. מכאן תוך חצי שעה בלבד תעלו למאוזוליאום של נייגוש בפסגת לובצ'ן, ואחר כך תרדו חזרה למלון דרך 25 הפיתולים של הסרפנטינה ישר אל הים.

יום 4: שיט בסירה באגם סקאדר

בבוקר צאו בכביש הישן מצטיניה לכיוון רייקה צרנוייביצ'ה (Rijeka Crnojevića) אל נקודת התצפית פבלובה סטראנה (Pavlova Strana). זהו עיקול הנהר האגדי בצורת פרסה שמדפיסים על כל הכריכות של מדריכי הטיולים למונטנגרו. הכביש לשם צר, צריך לחלוף בזהירות מול מכוניות שמגיעות ממול, אבל הנוף שווה את זה!

לאחר מכן רדו לעיירה וירפזאר (Virpazar) על שפת אגם סקאדר, האגם הגדול ביותר בחצי האי הבלקני. אל תיקחו סירת תיירים קבוצתית ממש ליד הגשר: עדיף לשכור סירה קטנה לשעתיים. תשוטו בשקט בתעלות הצרות בין אלפי שושנות מים. בדרך חזרה תקפצו לאחד היקבים המשפחתיים הקטנים בשביל יין Vranac. רק תחכו לערב, אל תטעמו יין בזמן נהיגה!

יום 5: החוף הדרומי

היום החמישי יראה לכם את דרום המדינה, שלתיירים לא יוצא להגיע אליו כל כך הרבה. סעו לעיר ימי-ביניימית נטושה למחצה למרגלות ההרים לא רחוק מהים, באר העתיקה (Stari Bar). בתוך החומות של באר העתיקה אף אחד לא גר: זה מוזיאון פתוח ענק עם אמת מים ושרידי ארמונות ונציאניים.

בכניסה למבצר יקבל את פניכם רחוב מזרחי קטן, שבו בבתי קפה משפחתיים קטנים מבשלים קפה ומגישים בקלאווה ביתית. בסמוך צומח עץ הזית העתיק (Stara Maslina) — עץ זית שבן יותר מ-2,000 שנה.

יום 6: נוסעים צפונה, לגשר ג'ורג'ביצ'ה ולקניון נהר הטארה

בבוקר אורזים ויוצאים מהחוף צפונה לכיוון רכס הרי דורמיטור (עם לינה בז'בליאק).

בדרך תיסעו או דרך קניון נהר מוראצ'ה הציורי עם עצירה במנזר מוראצ'ה העתיק מהמאה ה-13, או דרך הקטע החדש של הכביש המהיר עם גשר מוראצ'יצה העצום.

בהמשך הכביש עובר לאורך נהר הטארה בצבע טורקיז — זה הקניון העמוק ביותר באירופה (והשני בעולם אחרי הגרנד קניון בארה"ב). עצירת חובה היא גשר הקשתות ג'ורג'ביצ'ה טארה (Đurđevića Tara). כאן אפשר לעוף מעל תהום הקניון באומגה (זיפליין), ובערב להגיע לז'בליאק, להיכנס לבקתת הרים ולאכול לארוחת ערב כבש מתחת לפעמון (jagnjetina ispod sača).

יום 7: האגם השחור בדורמיטור, מעבר סדלו והדרך הביתה

בבוקר צאו לטייל באגם השחור הקרחוני (Crno Jezero) המוקף עצי אורן עתיקים והפסגה הסלעית של מג'ד (Međed). השביל סביב האגם הגדול והקטן לוקח כשעתיים בהליכה קלה.

אחרי הטיול תחזרו לחוף (או ישר לשדה התעופה של פודגוריצה/טיבאט) לא דרך הכביש הישן, אלא דרך מעבר ההרים הפנורמי סדלו (Sedlo), אגם פיבה בצבע אזמרגד וניקשיץ'. בנסיעה האחת הזאת תראו נופים שמזכירים בו-זמנית את שווייץ, איסלנד וסקוטלנד!

מסלול ל-10–14 ימים: כל מונטנגרו

במקום לרוץ בטירוף, תחלקו את המפרץ לחלקים:

יום 1: העיר העתיקה של קוטור מוקדם בבוקר, מבצר סן ג'ובאני וערב בדוברוטה.

יום 2: פראסט, אי גבירתנו של הסלעים, חוות מולים וצדפות באזור אורחובאץ ושקיעה בטיבאט.

יום 3: הרצג נובי, מבצרי העיר העתיקה, מנזר סבינה וקפה במרינה של ריזורט Portonovi.

יום 4: חצי האי לושטיצה עם מפרצונים פראיים ושיט בסירה לאי-המבצר ממולה (Mamula) ולמערה הכחולה.

יום 5: עלייה ב-25 הפיתולים של הסרפנטינה מקוטור לכפר נייגושי (לטעימות פרשוטו וגבינה), עלייה למאוזוליאום של נייגוש בפסגת לובצ'ן וטיול בבירה העתיקה צטיניה ובמערת ליפה (Lipska pećina).

יום 6: גשר האבן העתיק ברייקה צרנוייביצ'ה, שיט בסירה באגם סקאדר מווירפזאר וחזרה לדרום החוף.

יום 7: טיול בעיר העתיקה של בודווה ובשביל דרך פארק מילוצ'ר אל סווטי סטפן, ואחר כך לבאר העתיקה (סיור בין חורבות המבצר מימי הביניים, אמת המים ומטעי הזיתים).

יום 8: הקצה הדרומי ביותר של מונטנגרו על גבול אלבניה — העיר אולצין (עם מבצר פיראטים לשעבר ואווירה מזרחית שונה לגמרי), החוף החולי באורך 12 קילומטרים (Velika Plaža) ואי הנהר אדה בויאנה (Ada Bojana) בדלתא של נהר הבויאנה. זהו מכה של גולשי קייטסרפינג והמקום עם מסעדות הדגים הטובות ביותר מעץ על כלונסאות ממש מעל המים.

יום 9: נפרדים מהים ונוסעים דרך פודגוריצה צפונה בכביש המהיר החדש (דרך 16 מנהרות וגשר מוראצ'יצה האדיר) לעיירת ההרים קולאשין.

יום 10: הפארק הלאומי ביוגרדסקה גורה — אחד משלושת יערות הבראשית האחרונים באירופה, שבו העצים בני 400–500 שנה. הליכה סביב אגם ביוגרדסקו (כ-4 ק"מ על גשרי עץ ושביל יער) ועלייה למרעה ההרים. (אם יש לכם 14 ימים מלאים ואתם אוהבים טרקים פראיים — מכאן אפשר לעשות גיחה של יומיים מזרחה יותר, לפארק הלאומי פרוקלטייה (Prokletije) על גבול אלבניה: העמקים גרבאייה ורופיאנה נראים כמו הדולומיטים בלי תייר אחד!)

יום 11: יוצאים מקולאשין לאורך קניון נהר הטארה דרך מויקובאץ אל גשר ג'ורג'ביצ'ה. רפטינג בטארה או אומגה מעל הקניון (אם אתם לא מפחדים). בערב הגעה לז'בליאק והליכה לאגם השחור.

יום 12 (גולת הכותרת של כל הטיול לנהגים): נסיעה בכביש הפנורמי Durmitor Ring או מעבר דרך פסגת סדלו (Sedlo) לכיוון טרסה ופלוז'ינה. זה הכביש הכי יפה במונטנגרו שבו נסעתי ברכב: כרי דשא אלפיניים, עדרי כבשים, צוקים, קניונים וירידה במנהרות שנחצבו ישר בתוך המצוק התלול אל אגם פיבה (Pivsko jezero).

יום 13: יציאה מדורמיטור דרומה דרך אגם פיבה וניקשיץ' אל מנזר אוסטרוג (Ostrog), החצוב ישר בתוך הסלע. גם אם אתם רחוקים מדת, קנה המידה של המבנה בתוך הצוק מרשים ביותר.

יום 14: חזרה לחוף בכביש החדש דרך גראחובו (Grahovo), שיורד במתינות מההרים ישר אל מפרץ קוטור. טבילה אחרונה בים האדריאטי, קניית פרשוטו ביתי, גבינה ובקבוק יין Vranac וטיסה הביתה.

האם כדאי לשכור רכב?

במונטנגרו אפשר ליהנות מחופשה מעולה גם עם רכב וגם בלעדיו. בואו נפרט האם אתם ספציפית צריכים רכב.

איזה שדה תעופה לבחור לטיסה למונטנגרו

יש כאן שלוש אפשרויות עיקריות — פודגוריצה, טיבאט ודוברובניק.

אני רוצה לפסול מיד את דוברובניק. היא ממוקמת קרוב מאוד למונטנגרו, ולכאורה להגיע להרצג נובי או אפילו לקוטור אמור להיות קל. אבל כמו שאתם כבר יודעים, Google Maps בבלקן לא יחשב לכם את הזמן האמיתי. בנוסף, מונטנגרו לא נמצאת באזור שנגן ובגבול תהיה ביקורת דרכונים מלאה. בקיץ, בגלל זרם התיירים, התור בגבול נמתח לשעות ארוכות.

עדיף לבחור בטיבאט אם אתם מתכננים לבלות את רוב הזמן ליד הים. בנחיתה מחכים לכם נופים יפים מאוד — לים או להרים, וגם לאגם סקאדר אם יתמזל מזלכם.

אם לטוס לפודגוריצה נוח או זול יותר — תבחרו בה. אבל תזמינו הסעה מראש ותורידו אפליקציות מוניות מקומיות כדי לצאת משדה התעופה (אין Uber ו-Bolt במונטנגרו).